בנם בכורם של חיים ושולמית. נולד ביום ט”ז בניסן תשי”א (22.4.1951) בקיבוץ שובל ולמד בבית הספר היסודי והתיכון בקיבוץ. ברבות השנים התפתח מילד צנום לנער ועלם חסון ושרירי שניגן באקורדיון, שיחק בנבחרת המשק בכדורעף, עמד במרכז החיים החברתיים בקבוצת הנוער “שבלים”, היה פעיל במסיבות והרבה לרקוד. תקופה מסויימת הדריך בקן “השומר הצעיר” בדימונה, ולאחר מכן עמד בראש קן השומר הצעיר במוסד “מבואות הנגב”. כשבגר הצטרף לענף השלחין ונשא בעול העבודה במסירות וברצינות.
אבידע התגייס לצה”ל במחצית פברואר 1971 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. לאחר שסיים בהצטיינות קורס מ”כים, קורס צניחה, קורס מש”קי תול”ר וקורס קציני חי”ר, שובץ בסיירת צנחנים מהוללת כסגן המפקד. הוא היה מפקד מעולה, מסור לתפקידו, רגיש, נבון, תרבותי ודורש שלמות מפקודיו ומעצמו. הוא היה דמות נערצת על פקודיו ואהוב ביותר על חבריו. ביום ח’ בניסן תשל”ג(10.4.1973) נפל סגן אבידע בקרב, בפעולת בירות, שחוסלו בה כמה ממנהיגי המחבלים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ שובל.
במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: “אבידע מילא תפקיד סגן מפקד היחידה. בתפקיד זה השפיע רבות על רוח היחידה. הוא מילא את תפקידו במסירות וביעילות רבה והיה קשור קשר אמיץ עם חבריו המפקדים ועם פקודיו”.
מלגת לימודים לזכרו נתרמה על ידי ארגון “בני ברית” בישראל, למדריך נוער צעיר, כדי שיסיים את לימודיו; ספר לזכרו “אבידע קול ומגע” יצא לאור על ידי ספריית פועלים וקיבוץ שובל; באפריל1975 יסדו המשפחות קרן – על שמו ועל שם מעיין, שנפל יחד עמו – ליד אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. מטרת הקרן – לחלק מלגות לימודים, אחת לשנה, לשני סטודנטים יוצאי יחידות קרביות בצה”ל.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי ‘יזכור’, שנערך ע’י משרד הביטחון)