דוד (דודי), בן קוויני וג’וליוס, נולד ביום ד’ בכסלו תש”ט (6.12.1948) בקייפטאון בדרום-אפריקה. בעיר זו גדל והשלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים ואחרי-כן השלים את השכלתו האקדמית באנגלית ובהיסטוריה באוניברסיטת קייפטאון. מנעוריו היה פעיל מאוד בתנועת הנוער הציונית “איחוד הבונים”, ומטעמה היה מרכז הפעילות באזור קייפטאון וכמו כן היה חבר של גרעין-עלייה. משנת 1967 עד 1968 עבר בירושלים קורס למדריכי חו”ל, ואז רכש גם את יסודות השפה העברית. בשנת 1971 הגשים דוד את חלומו, עלה לארץ והצטרף לקבוצת יזרעאל.
דוד גויס לצה”ל ביולי 1971 במסגרת מתנדבי חוץ-לארץ ועשה את צעדיו הראשונים בשירות עם נח”ל חניכים. אחרי סדרת הטירונות, נשלח לקורס למפעילי מקלעים. לימים נשלח לבית-הספר לשריון והשתלם בקורס מקצועות צוות טנק. בכל אשר הלך זכה להערכה רבה מצד מפקדיו והיה חביב מאוד על חבריו לשירות.
ביולי 1973 שוחרר מן השירות הסדיר והוצב ביחידת מילואים בחיל השריון. דוד היה פעיל גם בתחום הספורט בארץ והיה מחלוצי ענפי הרוגבי והקריקט. הוא ייצג את ישראל בתחרויות הקריקט, שנערכו במסגרת ה”מכביה”. לא זמן רב זכה דוד להתמסר לבניין הארץ, כפי שהתאווה. חודשים ספורים אחרי שחרורו מן השירות הסדיר פרצה מלחמת יום-הכיפורים. דוד מיהר והצטרף ליחידה שנשלחה לקרב בסיני. במהומה של אותם ימים לא הגיע אל יחידתו, אלא אל “החטיבה של נתקה”, ובמסגרתה לחם באזור תעלת סואץ. בקרבות מילא תפקיד של תותחן בטנק, ועם יחידתו חצה את התעלה. בקרב שהתחולל בקרבות מחנות אבו-סולטן ביום כ”ב בתשרי תשל”ד (18.10.1973), נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה מן המארב, אך המשיך לנוע אחוז להבות, עד שהתפוצץ. איש מאנשי הצוות לא הצליח להיחלץ. תחילה הוכרז דוד כנעדר, אך לימים נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ביזרעאל. בן עשרים וארבע היה בנופלו בקרב – הרחק מכל בני משפחתו.
מפקדו של דוד כתב למשפחה השכולה: “בנכם דוד סילבוביץ ז”ל היה איש צוות טנק ביחידת שריון ושירת תחת פיקודי. היכרתיו כאיש שריון מעולה, אשר לחם בגבורה, באומץ-לב וביצע את המשימות שהוטלו עליו – באחריות למופת. הוא התחבב על חבריו לנשק ועל מפקדיו, ונפילתו הייתה אבדה כבדה ליחידתנו”.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי ‘יזכור’, שנערך ע’י משרד הביטחון)