בן נטלי וחיים. נולד ביום כ’ בסיוון תש”ל (24.6.1970) במושב כפר מונש, שם גדל והתחנך. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר האזורי ‘בית יצחק’ ואת השכלתו התיכונית רכש בתיכון האזורי השש-שנתי ‘עמק חפר’.
מגיל צעיר התבלט בקרב חבריו ברצינותו, חריצותו, רצונו לסייע לזולת וחוש ההומור שלו – תכונות שהפכו אותו לאהוד על הסביבה. ואכן, לאורך כל חייו הקיפו אותו חברים רבים. אבי היה פעיל בתנועת ‘הנוער העובד והלומד’. בשעות הפנאי עסק בתחביבים רבים ומגוונים, אסף בולים וגלויות דואר והרבה לקרוא ספרים. בתחום הספורט עסק בכדורגל, הוקי דשא, כדורעף וטניס שולחן. הוא גם אהב לטייל ברחבי הארץ. בין כל עיסוקיו מצא זמן גם להתנדבות ובמשך שנה וחצי התנדב לסייע בקליטת העלייה מאתיופיה. לפני גיוסו נסע לטיול באנגליה ובשוויץ.
באוקטובר 1988 גויס לצה”ל ושירת בהנדסה קרבית. במהלך שירותו עבר קורס מ”כים, קורס קציני הנדסה קרבית וקורס קציני צמ”ה (ציוד מכני הנדסי) והוצב לשרת כקצין צמ”ה וכקצין הנדסה באוגדה. בסיום קורס הקצינים הכיר את אורית, שהיתה חברתו עד יום מותו. אבי נהנה מעבודתו במושב, בחקלאות, משלוח עופות, קטיף, מיון פרי וחליבה ברפת. בכל עבודה שעסק בה גילה מסירות, אחריות ורצינות ובכסף שהשתכר מימן לימודי נהיגה בטרקטור ואחר-כך במכונית, נסע לחו”ל וסייע לאמו.
ביום י”ג בניסן תשנ”א (27.3.1991) נפצע אבי בתאונת-אימונים. הוא הובל במצב אנוש לבית-החולים ‘הדסה’ ובאותו היום נפל בעת מילוי תפקידו, כשנפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבמושבו, כפר מונש. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות – יצחק, יפעת וטל. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.
במכתב תנחומים למשפחה האבלה כתב מפקדו: “אבי התגלה לי כקצין בעל רצון ויכולת גבוהים ובעיקר בלטה נכונותו לבצע כל משימה בשלמות ובצורה הטובה ביותר שניתן. במכלול ההנדסה, זכור לנו אבי כקצין וכאדם שהשרה רוח צוות ואווירה טובה בעבודה”.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי ‘יזכור’, שנערך ע’י משרד הביטחון)